אחים סעידה בע"מ ואח' נ' ביטון ואח'

פסק דין

מבוא

הנתבע מסר לצד ג' 2 ( להלן – "מורן" ) שיק בסך של 35,000 ₪ ( להלן – "השיק" ) המשוך מחשבונו וזמן פירעונו ליום 30/11/08, ומורן מסר אותו לאמו, צד ג 1 ( להלן – "נחמה" ), ששילמה אותו לתובעת, תמורת חומרי בניין שרכשה ממנה.

טענות הצדדים

טוענת התובעת כי נחמה רכשה מאצלה חומרי בניין במחיר כולל של 218,904 ₪, ונכון ליום 31/12/08 שילמה לה נחמה סך של 170,800 ₪, כולל השיק הנ"ל, אותו שילמה לתובעת ביום 21/11/08. התובעת הציגה את השיק בבנק, וזה הוחזר לפי הוראת ביטול, עליה לא ידעה התובעת קודם לכן. לטענת התובעת, היא אוחזת כשורה בשיק, משקיבלה אותו בתום לב, בתמורה, כשהוא תקין לפי מראהו, ובטרם עבר זמן פירעונו.

טוען הנתבע כי ביום 19/8/08 או בסמוך לכך, הוא מסר לידי מורן שיקים בסך כולל של 70,000 ₪, כולל השיק נשוא התביעה, לאחר שזה פנה אליו בעזרה למסור לו שיקים דחויים לצורך הפקדתם בחשבון אמו, נחמה, ומורן הבטיח כי חברת תרנגולות הצפון שיווק וסחר ביצים בע"מ ( להלן – "החברה" ), שבהנהלת אחיו, מר נחמן חן ( להלן – "נחמן" ), תחזיר לנתבע את סכום השיקים, תוך 45 ימים מיום מסירתם לידי מורן. לטענת הנתבע, גם נחמן הסכים לכך שהחברה תשלם לנתבע את ערך השיקים הנ"ל תוך 45 ימים כאומר, בתשלומים שבועיים. השיקים הופקדו בחשבונה של נחמה עוד באותו היום בו נמסרו מורן. משחלפו 10 ימים מבלי שהחברה תשלם לנתבע כל סכום, ולאחר שזה חשד כי הצדדים השלישיים רימו אותו, נתן הוראה לבנק לבטל את השיקים, אם כי נחמה הספיקה למשוך את השיק מהבנק ושילמו אותו לתובעת, שקיבלה אותו בחוסר תום לב, משידעה, עת קבלתו מנחמה, כי הוא הוצג בבנק ונמשך משם. כן נטען כי התובעת קיבלה את השיק ללא תמורה, כאשר נחמה הייתה אותה שעה ביתרת זכות, ומשכך, אינו תקין לפי מראהו, וחרף חשדה כי פגם דבק בו, קיבלה היא את השיק מנחמה, ומשכך, עומדת לנתבע, כנגד התובעת, הטענה לכישלון תמורה מלא, מכיוון וזו אינה אוחזת כשורה בשיק.

הצדדים השלישיים טוענים, בכתב הגנתם, כי הנתבע ביקש להיכנס כשותף בחברה, שהינה בבעלות מר מעוז ציון ( להלן – "מעוז" ), חמו של נחמן, ולשם כך, הוסכם כי הנתבע ישלם לנחמה את החוב לה המגיע מהחברה, בגין הלוואות שנתנה זו לחברה, ובתמורה, יהא הנתבע אחד הבעלים בחברה. בהתאם, מסר הנתבע למורן שלושה שיקים, האחד בסך 35,000 ₪, הוא נשוא תביעה זו, השני בסך 20,000 ₪, והשלישי בסך של 15,000 ₪, וזה מסר אותם לאמו, נחמה, שהפקידה אותם בחשבונה בבנק. משמצאה נחמה ספקים שמסכימים לקבל את השיקים ממנה, היא משכה אותם חזרה מהבנק, ו שילמה את השיק נשוא התביעה לידי התובעת, תמורת חומרי בניין שרכשה ממנה.

דיון:

בין אם לפי גרסת הנתבע, ובין אם לפי גרסת הצדדים השלישיים, התובעת אינה צד ישיר לעסקת היסוד. עסקת היסוד, לפי גרסת הנתבע, הינה בינו לבין מורן, במסגרתה הלווה הוא למורן את השיק, וזה התחייב, יחד עם אחיו נחמן, להשיב לו את סכום ההלוואה תוך 45 ימים ממועד מסירת השיק. עסקת היסוד, לפי גרסת הצדדים השלישיים, הינה בין הנתבע לבין החברה, במסגרתה, הנתבע שילם את השיק למורן, עבור אמו, נחמה, כהחזר חוב המגיע לזו מהחברה, והכל תמורת כניסתו של הנתבע כשותף בחברה. השאלה הטעונה הכרעה, איפוא, האם התובעת היא אוחזת כשורה בשיק, שעה שאינה צד קרוב לעסקת היסוד.

"אוחז כשורה" מוגדר בהוראת סעיף 28 לפקודת השטרות ( נוסח חדש ), הקובעת כך:

" (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם

ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה

שהשטר חולל לפני כן, אם אומנם חולל

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את

השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה ".

מנהלה של התובעת, מר סאלח סעידה, ציין בתצהירו כי, נכון ליום 31/12/08 עמד חובה של נחמה לתובעת, תמורת חומרי בניין שרכשה ממנה, על סך של 218,904 ₪, ונכון למועד הנ"ל שילמה נחמה, על חשבון החוב הנ"ל, סך של 170,800 ₪, כולל השיק נשוא התביעה ( סעיף 4 לתצהיר ). בעדותו בפניי חזר מר סאלח על האמור לעיל וציין כי נחמה החלה לקבל חומרי בניין בחודש מאי 2008, היינו, כשישה חודשים לפני מועד מסירת השיק לתובעת ( עמוד 4 שורות 7-9 ושורה 27 לפרוטוקול ישיבת 5/7/10 ). עיון בהסכם לאספקת חומרי בניין, הנושא תאריך 29/4/08 ( נספח א' לתצהיר ), והחתום ע"י התובעת ונחמה, מלמד כי התובעת סיפקה לנחמה חומרי בניין למשך תקופה של מספר חודשים, ולא באספקה חד פעמית. כך גם מלמדות החשבוניות ותעודות המשלוח ( נספח ב' לתצהיר ), המתעדות אספקת חומרי בניין למשך מספר חודשים, בהזדמנויות שונות, החל מחודש מאי 2008 ועד נובמבר 2008. בשל נסיבות אלה, התקיימה התחשבנות ממושכת, דינמית ומשתנה בין הצדדים, לפי כמויות חומרי הבניין שסופקו ולפי מועדי האספקה, וכך השתנה, מעת לעת, החוב המגיע לתובעת מנחמה. לשאלה האם במועד קבלת השיק, ביום 21/11/08, הייתה נחמה ביתרת זכות או חובה כלפי התובעת, השיב העד סאלח כי:

" יתרת זכות, אבל היא קיבלה סחורה באותו יום. לפי תאריך ערך היתה בחוב לא בזכות ".

( עמוד 4 שורה 21 לפרוטוקול ).

בהמשך השיב לשאלה, בגין מה הייתה יתרת החוב בנובמבר 2008, והשיב: